על הסמכות העניינית בתביעות הקניין הרוחני

נכתב על ידי עורך דין אורי דניאל

texture-1362879_640דיני הקניין הרוחני הינם חלק בלתי נפרד מתת סעיף דיני הקניין. המילה "רוחני" מתאימה בהגדרתה להגדרת דיני קניין אלו, ולא בכדי התווספה לתיאור המונח השלם. דיני הקניין הרוחני מהווים שם כולל להגנה על הזכויות המשפטיות של חפץ או נכס שאין לו ממשות פיזית ומוחשית – רעיון או מראית עיין, אשר מתגשמים אמנם לעיתים בחפץ ממשי. עם זאת, על אף היותו של הנכס או החפץ נטול ממשות פיזית, יש לו ערך כלכלי רב ולו רק בזכות היותו מבוסס על יצירה מנטאלית ומלאת כישרון. בין היצירות הנמנות כקניין רוחני ניתן למצוא את הפטנטים, אמצאות, סימני מסחר, מדגמים ועוד.

מהי מטרתם העיקרית של דיני הקניין הרוחני?

אדם אשר פעל, עמל, פיתח ויצר יצירה ייחודית אשר מועילה לו ולחברה כולה, ירצה באופן טבעי להגן על יצירתו מפני העתקה או שימוש שאיננו כדין. ברגע שיצירה כלשהי מוגנת על ידי זכויות יוצרים ועל פי דיני הקניין הרוחני, זכאי היוצר למנוע מכל גורם זר שימוש שאיננו נראה כטוב בעיניו. כתוצאה מכך, זוכה הלכה למעשה מחבר היצירה לחזקה בלעדית על יצירתו – בצורה כזו יעלה בידיו להפוך את פרי עמלו לנכס ריווחי אשר יתמרץ אותו להמשיך וליצור.

היכן דנים בתביעות הקניין הרוחני?

כמו בכל תחום משפטי אחר, יש להגיש תביעה משפטית לערכאה המתאימה לה. כאשר מדובר בתביעות קניין רוחני הנושא הופך למבולבל ומורכב יותר, על שום מה?

הכלל הבסיסי קובע כי כאשר שווי נושא תביעה כלשהי הינו עד 2.5 מיליון ₪ – התביעה תוגש לבית משפט השלום ובמידה ולא, התביעה תוגש לבית המשפט המחוזי.

כאשר מדובר בתביעות הקניין הרוחני, מדובר במרבית המקרים בתביעות הנחלקות לשני סעדים: צו מניעה וסעד כספי. על פי רוב, צווי מניעה נידונים בבית המשפט המחוזי ואילו סעד כספי נידון בבית משפט השלום. מיותר לציין, כי אין טעם לפצל תביעה אחת לשתי ערכאות שונות. לפיכך, חוקק סעיף נוסף בשנת 1984 לחוק בתי המשפט, הקובע כי הסמכות העניינית תביעות הקניין הרוחני תהא בית המשפט המחוזי. אולם, גם כאן קיימים סייגים וכאשר תביעה אינה כוללת צווי מניעה אלא רק פיצוי כספי שאינו עולה על שניים וחצי מיליון ₪, יש לדון בה בבית משפט השלום.

 לסיכום, הסמכות העניינית בתביעות הקניין הרוחני אינה חד משמעית ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הקניין רוחני – וזאת משום שהוא יידע טוב מכולם, ובהתבסס על החומר הקיים בתיק – לאיזו ערכאה משפטית נכון יהיה לפנות.

הערה לסיום: קיימים טריבונלים מקצועיים הדנים בענייני קניין רוחני כגון רשם הפטנטים ורשם סימני המסחר, אשר סמכותם לדון ולהכריע בשאלת תוקפו של סימן או פטנט כאמור.

משרד עורכי דין אורי דניאל נוסד על ידי עו"ד אורי דניאל בשנת 1995. המשרד מונה שמונה עורכי דין קבועים. מועסקים בנוסף, צוות מתמחים ותשתית של כוח עזר מנהלי מיומן.

פורסם בקטגוריה בלוג, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>